על הקשר בין אדם לשכונתו - ובעיר אחת בשכונות שונות היקשרות למקום

אמון במקום מייצג את ההיקשרות למקום שנובעת מהיכולת הנתפסת של מקום מסוים לספק על הצד הטוב ביותר את הצרכים והמטרות של הפרט )Williams et al., 1992(. [...] אריה מתאר את ההכרות עם השכונה כמשמעותית לזהותו: "אני הולך במדרכות ומכיר את העצים, מכיר את המדרכות, עזבי שהם השתנו כבר, את הגדרות של הבתים מכיר, שהם חלק מפה... [...] שמעון מציג את הנרטיב השכונתי הרווח בקרב רבים: בזכות עברה הייחודי, על אף תקופות של קשיים, בשנים האחרונות עוברים על השכונה הליכי שינוי משמעותיים המשיבים את הגאווה השכונתית על ייחודה. [...] אבי מדגיש את עברה של השכונה כבסיס להיקשרות אליה: "גם צעירים של היום שגרים בשכונה צריכים לדעת את העבר של השכונה ולהיות מחוברים", ומתאר תחושת קהילתיות וזהות לצד אמון בשכונה כמוקד לסיפוק צרכיו הפונקציונלים: "בשפירא... [...] אם בעבר, הפגיעה בהיקשרות למקום קושרה על פי רוב 'לאיום החלשים והמיעוטים', כיום ניתן לומר, כי הצלחתה של תל-אביב, דהיינו 'איום העשירים', היא שמאיימת על תחושת היקשרות של תושבים שאינם מזהים יותר את השכונה כמקומם.