אסמהאן מסריחרזאללה של משפחות פלסטיניות ישראליות ירושלים כיעד להגירה פנימית

לתופעה זו כמעט ואין התייחסות במחקרים, למעט מחקרו של מנאע (1997), שדן בבעיית השיכון ובבעיית החינוך של ילדיהם של פלסטינים-ישראלים שהיגרו לירושלים בשנות ה-90, מחקרם של Weingrod and Manna (1998) שדן במאפייניהם של הפלסטינים הישראלים בירושלים ומחקרה המוקדם של מסרי-חרזאללה (2004), שדן בתופעת הגירתן של רווקות פלסטיניות-ישראליות לירושלים. [...] כמו כן, תהליך הסוציאליזציה של הפלסטינים הישראלים בירושלים קרוב לישראלים היהודים וכתוצאה מכך נסללת קבלתם למקומות עבודה יותר מאשר של תושבי מזרח ירושלים. [...] ריכוז גבוה זה של נוצרים בירושלים שיקף ככל הנראה את יתרונם הבולט בתחום ההשכלה, והעלים שינויים שהתחוללו בקרב האוכלוסייה המוסלמית בתחום ההשכלה הגבוהה, במיוחד בקרב נשים, ואולי גם את היווצרותה של "מסה קריטית" של מוסלמים בירושלים, שהקלה על קבלת החלטה להישאר בעיר בתום הלימודים. [...] ההרכב הדתי של המהגרים נותר דומה במשך כל התקופה: רוב מכריע של מוסלמים ומיעוט קטן של נוצרים ודרוזים. [...] 41 בתי הספר של ילדי הפלסטינים הישראלים שהיגרו לירושלים בתי הספר המועדפים על הפלסטינים הישראלים במדגם הם בתי הספר הפרטיים הממוקמים במזרח העיר (לוח 12).