משק המים התאגידי החדש: נחום בן אליא

16 שציינתי בעבודה מוקדמת, ניתן לראות את נושא התאגוד כשלב התפתחותי ברצף הניסיונות לשינוי ניהול משק המים העירוני בישראל כאשר הרפורמה המוצעת היא תוצר ישיר של אי-הצלחתו של כל אחד מהשלבים שקדמו לה.23 מאז ראשית שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-80, התמקדה המדיניות המוצהרת של הגורמים הממלכתיים האמונים על משק המים והביוב העירוני בהקמה ובניהול של משקים סגורים על ידי הרשויות המקומיות. [...] המדיניות הכלכלית-תקציבית של הממשלה הכתיבה קיצוצים דרסטיים במימון הממשלתי המיועד לשלטון המקומי והתדרדרות כספית מהירה של המשק המוניציפלי, עד לשיתוקן של רבות מן הרשויות המקומיות.41 בתנאים אלה, 39 סעיף 110 של החוק קובע ש"הממשלה, על פי הצעת שר הפנים ובהסכמת שר האוצר, תסמיך עובד במשרד הפנים להיות ממונה על עניני החברות לשירותי מים וביוב." בפועל משרד הפנים מינה את ראש מינהל המים במשרד לתפקיד זה. [...] ההחלטה החדשה הנחתה את ה'ממונה' לקבוע מפת פריסה של התאגידים האזוריים, תוך התחשבות בשיקולים שונים, ביניהם: הבטחת היציבות הכלכלית של כלל התאגידים, יכולתם לספק שירותים לתושבים, יעילות הפריסה על בסיס גאוגרפי, פריסה מיטבית של מערכות המים והביוב, ניצול אגני ההיקוות ההידרולוגיים, וקיומם של קשרים קיימים בין רשויות מקומיות לעניין אספקת שירותי המים והביוב, לרבות פעילויות חיוניות ופעילויות נוספות של התאגיד הא. [...] הסדר זה אמור לחול על רשויות המעוניינות בו, ואשר עונות על תנאי סף בדבר אופן ניהול משק המים (פחת המים בין השנים 2007-2005 אינו עולה על 10 אחוזים; שיעור ממוצע של גבייה בעד צריכת מים שאינו נמוך מ-90 אחוזים בשנים האמורות); יחס מוגדר של השקעות במשק המים בחמש השנים האחרונות ואיתנות כספית – הרשות אינה מקבלת מענק איזון; הרשות עונה על הגדרת 'רשות איתנה', כפי שנקבע על-ידי משרד הפנים.57 סיכום זה אינו מפרט את. [...] חברת מיתב, למשל, תאגיד המים והביוב של פתח תקווה, מעריכה את אבדן ההכנסות בגין השינוי המוצע בכ-30 מיליון ש"ח בשנת 2010; זאת, לעומת הכנסות של כ- 40 מיליון ש"ח בשנת 84.2008 הפרש זה הוא לא רק פגיעה בתזרים מזומנים מתוכנן, על סמך ההנחות של התוכנית העסקית של התאגיד, אלא גם אתגר מימוני שלא ברור אם יוכל או ירצה לעמוד בו.